בן-הזוג חטף את הילד לחו"ל- כיצד ניתן להחזירו?

מאת: עו"ד איתן ליפסקר

זהו הרגע שכל הורה חרד ממנו: מה עושים כאשר תסריט האימה מתממש ובן-הזוג חוטף את הילד לחו"ל? למי פונים? איך מתמודדים? ואיך מחזירים את הילד הביתה?

סיפורים על ילדים שנחטפו על ידי אביהם או אמם לארץ אחרת אולי לא מדווחים בכותרות מרעישות, אך מתרחשים כדבר שבשגרה. לרוב מדובר בהורים, שמכניסים את הילדים לתוך סיפורי הגירושין המכוערים שלהם, וכאשר מתאפשר להם לפגוע בבן-הזוג על-ידי הברחת הילדים מחוץ למדינה - הם לא יהססו לעשות זאת.

בין אם מדובר בנישואים לאזרח זר ובין אם מדובר בנישואים לאזרח ישראלי, שמחליט - במסגרת משבר זוגי או משפחתי - לארוז את חפציו ואת ילדיו ולחזור חזרה לארץ מוצאו - הרי שהתוצאה זהה: ההורה שנשאר בארץ מרגיש חסר אונים; הוא איבד את השליטה על היקר לו מכל ונמצא בסיטואציה קיצונית ולא מוכרת. איך מתמודדים עם דרמה כזאת?

מכיוון שמדובר בבעיה אוניברסלית, הוכר הצורך בהסדרת הטיפול בילדים, שנחטפו ע"י אחד מהוריהם לארץ זרה. אמנת האג, שנחתמה ב-1980, היא אמנה משפטית בינלאומית, שמטרתה להחזיר ילדים חטופים לארץ ממנה נחטפו או אליה לא הוחזרו. על האמנה חתומות כשמונים מדינות, ובהן גם ישראל ומרבית מדינות המערב, והיא מטפלת בכל ההיבטים הקשורים לחטיפה.

הרגע נודע לי שבן-זוגי לשעבר חטף את הילד שלנו לחו"ל. האם להגיש תלונה במשטרה?

כן. גם אם המשטרה לא תוכל לבצע פעולות חקירה ברגע זה, הגשת תלונה מידית עשויה להיות בעלת חשיבות קריטית לסיכול טענה עתידית של ההורה החוטף בדבר "הסכמה" או "השלמה" עם מעשה החטיפה. התלונה גם חשובה במקרה של אי ידיעת פרטים אודות מיקומו של הילד, או חשש מפני חטיפה נמשכת (מעבר ממדינה למדינה).

אבל מי יכול לעזור לי ע-כ-ש-י-ו?

המחלקה הבינלאומית במשרד המשפטים, שמתפקדת גם כ"רשות מרכזית", ותפקידה לסייע בהוצאה אל הפועל של מטרות אמנת האג בישראל ולקשר בין הרשויות השונות בשתי המדינות.

מומלץ לפנות לרשות המרכזית באמצעות עורך-דין העוסק בתחום, ולהתייעץ עמו בנוגע לטפסים והתצהירים שיש למלא. לאחר מסירת החומר לרשות המרכזית, פונה הרשות למקבילתה במדינה אליה נחטף הילד, והיא מלווה את ההליכים שם.

חשוב לזכור: יש לפנות לרשות המרכזית בדחיפות ולהגיש באופן מידי תביעה להחזרת הילד למקום מגוריו הרגיל. כאשר פועלים במהירות, אמנת האג מאפשרת סדרי דין מהירים יותר מהמקובל בהליכים משפטיים רגילים.

הרשות המרכזית מסייעת גם במלאכת האיתור של הילד החטוף, היות ולא תמיד ברור מקום הימצאו.

האם צריך לנסוע למדינה בה מוחזק הילד?

האמנה אינה מחייבת לנסוע, אך מומלץ, ולעיתים אף נדרש, להתייצב לדיונים המשפטיים בתביעה להחזרת הילד. כדאי לנסוע גם על מנת לנסות ולהיפגש עם הילד החטוף, אשר לעיתים קרובות חווה "שטיפת מח" המיועדת להכפיש את ההורה הנחטף ולהנציח את החטיפה.

האם כדאי לי לשלם למישהו שיחטוף את הילד בחזרה לכאן?

לא. "חטיפה חוזרת" עלולה בד"כ לגרור הליכים משפטיים לפי האמנה, וככלל היא הופכת דווקא את ההורה הקורבן לתוקפן ונאשם. האמנה נועדה למנוע ולמגר את תופעת החטיפות, ובה במידה היא מיועדת למנוע תופעה של עשיית דין עצמי. מוכרת הקביעה של בתי המשפט, לפיה אין להשלים עם תופעה של חטיפה חוזרת.

האם כדאי לי ליצור קשר עם בן-הזוג שחטף את הילד ולדבר על ליבו?

כן. יחד עם זאת, יש לשים לב לשתי נקודות חשובות: לא לנקוט בצעדים שיש בהם כדי להעיד על השלמה עם החטיפה ולא לאבד זמן. הפסיקה מכירה בעובדה שניהול משא-ומתן אורך זמן, אך במספר מקרים נקבע, כי השתהות יתירה תביא לכך שלא ניתן להפעיל את האמנה מאחר והיא מיועדת לתת "עזרה ראשונה" מהירה ומיידית.

האם יש פעולות שאני יכול לנקוט בבית-המשפט בארץ?

כן. בית המשפט בארץ עשוי לסייע בתרחיש של חטיפת ילד ישראלי לחו"ל בעיקר בעצם פרסום החלטה הקובעת, כי להורה הנחטף היו זכויות משמורת על הילד החטוף, וכי מעשה החטיפה פוגע בזכויות אלו. החלטה זו משמשת מעין חוות דעת המוצגת בפני בית המשפט במדינה אליה נחטף הילד, ויש לה משקל בהתאם להוראות האמנה.

מי מייצג אותי בבית המשפט במדינה שבה נמצא הילד שלי?

עורך-הדין ששכרתם בארץ עשוי לסייע בידיכם לאתר עורך-דין מתאים במדינה בה נמצא הילד. חשוב לזכור, כי ההליך המשפטי להשבת הילד מתקיים למעשה ב"שלט רחוק" ולעיתים ללא כל נוכחות פיזית של ההורה הנחטף. מסיבה זו, כדאי לשכור את שירותיו של עורך-דין הבקיא באמנת האג גם במדינה אליה נחטף הילד, על מנת שיעמוד בקשר שוטף עם עורך-הדין המקומי במדינה הזרה וילווה את ההליך המשפטי עד להשבת הילד.

האם יש משמעות להיות ההורים גרושים באופן רשמי או פרודים בלבד?

תנאי מהותי לתחולתה של האמנה הוא קיומן של זכויות משמורת או הסדרי ראיה, אשר מעשה החטיפה מסכל אותן. אין זה משנה האם ההורים גרושים, פרודים או נשואים - חובה להוכיח כי להורה הנחטף היו זכויות משמורת או הסדרי ראיה פעילים עם הילד.

האם בית המשפט בחו"ל שואל את הילד לרצונו?

האמנה מאפשרת לבית המשפט לשמוע את דעתו ורצונו של הילד, אולם עליו להביא בחשבון את מידת בגרותו והבנתו, וכן את חופש הרצון של הילד. זאת, היות ולעיתים קרובות החטיפה אינה רק פיזית אלא גם "נפשית", במסגרתה, ההורה החוטף מפעיל על הילד לחץ, לבל יבקש לחזור אל ההורה שנותר מאחור. בפועל, עם זאת, הפסיקה מראה שימוש מצומצם מאוד באפשרות זו.

כמה זמן עשוי להימשך ההליך המשפטי?

האמנה נוקבת בפרק זמן של ששה שבועות, שבמהלכם יש לסיים את ההליך המשפטי.

בישראל כיום, נמשך הליך לפי האמנה כחודשיים עד ארבעה בערכאה הראשונה ועוד כחודשיים בערכאות הערעור. במדינות אחרות, החתומות על האמנה, ההליך מהיר אף יותר. מאידך, ישנן מדינות בהן ההליך עשוי להימשך זמן רב משמעותית.

האם יכול להיות שבית-המשפט בחו"ל יפסוק שהילד לא יחזור אלי?

בית המשפט בוחן האם ההורה הנחטף הסכים או השלים עם מעשה החטיפה. "הסכמה" פירושה, כי ההורה הנחטף הסכים מראש להעברת הילד למדינה אחרת או אי החזרתו למקום מגוריו הרגיל. "השלמה" פירושה, כי לאחר מעשה החטיפה החליט ההורה הנחטף שלא לממש את זכויותיו על-פי אמנת האג ובכך קיבל את מעשה החטיפה כעובדה מוגמרת.

מלבד שיקולים אלו ובנוסף להם, עומדת גם טובת הילד לנגד עיני בית-המשפט: בית המשפט עשוי לפסוק נגד השבת הילד, אם ישתכנע כי עצם החזרתו למקום מגוריו הרגיל תגרום לו נזק חמור.

האם ניתן לערער על החלטת בית-המשפט?

התשובה לשאלה זו אינה חד-משמעית, שכן המצב משתנה ממדינה למדינה. יש לבדוק את ההליכים במדינה אליה נחטף הילד, ולפיהם לתכנן את האסטרטגיה המשפטית.

לסיכום

למרות שמעשה החטיפה מותיר לעיתים קרובות את ההורה שנותר מאחור בתחושה של אובדן עצות ודרך, בפועל ניתן לעשות לא מעט בכדי לצמצם את נזקי החטיפה ולהביא לסיום הדרמה באופן מהיר ויעיל.

חשוב להדגיש, כי מומלץ לפעול באופנים האמורים לעיל ובדרכים נוספות תוך שיקול דעת מירבי וליווי מקצועי אמין. כל צעד שגוי עלול להביא לתוצאות טראגיות ולהרעת המצב.

למדור: דיני משפחה

* הכותב הוא עורך דין העוסק בדיני משפחה.

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.